נציב קבילות החיילים: מי יכול לפנות, איך מגישים קבילה ומה המועדים
הסבר מעשי על נציב קבילות החיילים: מי רשאי להגיש, על מה אפשר לקבול ועל מה לא, איך מגישים ומה חשוב לדעת על המועדים אחרי השחרור.
מי שמשרת בצה"ל, או נמצא בתהליך גיוס, עלול להיתקל במצב שבו הוא מרגיש שנפגע: החלטה שנראית לא הוגנת, יחס פוגע ממפקד, בעיה רפואית שלא מטופלת או תשלום שלא הגיע. הרבה פעמים אפשר לפתור את זה בתוך היחידה. כשזה לא עובד, יש כתובת מסודרת מחוץ לשרשרת הפיקוד: נציב קבילות החיילים. כאן נסביר מה הנציב עושה, מי יכול לפנות אליו ואיך מגישים קבילה.
מה זה נציב קבילות החיילים
נציב קבילות החיילים הוא תפקיד שנקבע בחוק, בחלק י"א של חוק השיפוט הצבאי, שכותרתו "בירור קבילות חיילים". את הנציב ממנה שר הביטחון, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. לפי החוק הוא מכהן תקופת כהונה אחת בלבד של שבע שנים, ואין עליו מרות בענייני תפקידו מלבד מרותו של הדין. הנציבות פועלת במסגרת משרד הביטחון, ודף המידע הרשמי שלה נמצא באתר המשרד.
לפי הדף הרשמי, הנציבות מבררת טענות, נותנת סעד לחייל שקבילתו נמצאה מוצדקת, ומאתרת ליקויים ומצביעה על הדרך לתקן אותם.
מי רשאי להגיש קבילה
לפי האתר הרשמי והחוק, רשאי לקבול מי שנפגע בזמן שהיה חייל או מיועד לשירות ביטחון. זה כולל:
- מיועדים לשירות ביטחון (מלש"בים) בתהליך הגיוס
- חיילים בשירות חובה
- משרתי קבע
- חיילי מילואים, גם כשאינם בשירות פעיל, אם הקבילה נוגעת לשירות המילואים שלהם
אם החייל לא יכול להגיש בעצמו, בן משפחה יכול להגיש בשמו: הורה, בן או בת זוג, וכן בן, בת, אח או אחות שמלאו להם 16. באין אחד מאלה, רשאי להגיש מי שהחייל ביקש ממנו לעשות זאת.
גם מי שכבר השתחרר יכול לקבול על מה שקרה לו בזמן השירות, אבל אצלו המועדים חשובים במיוחד, ונפרט אותם בהמשך. אפשר להגיש קבילה גם על חייל או עובד צה"ל שכבר אינו משרת, ולפי האתר הרשמי אין חובה להצביע על בעל תפקיד מסוים כאחראי.
על מה אפשר לקבול
החוק מגדיר נושא לקבילה כמעשה, כולל מחדל או עיכוב, שמתקיימים בו שלושה תנאים: הוא פוגע ישירות בחייל או מונע ממנו ישירות טובת הנאה; הוא נוגע לסדרי השירות, לתנאי השירות או למשמעת; והוא מנוגד לחוק או לפקודות הצבא, נעשה בלי סמכות או בניגוד למינהל תקין, או שיש בו נוקשות יתרה או אי צדק בולט.
באתר הנציבות מופיעות דוגמאות לתחומים שבהם היא מטפלת:
- יחסים בין חיילים למפקדיהם
- נושאים רפואיים
- תנאי שירות לפרט (ת"ש)
- שיבוץ ומגבלות שיבוץ
- מנהל שלישותי
- סדרי שירות המילואים
- תברואה ומתקנים ביחידה
- דת ושירות משותף
- תשלומים ושכר
במה הנציב לא מטפל
יש עניינים שהנציב לא מוסמך לברר. לפי האתר הרשמי, אלה בעיקר:
- עניינים של דין משמעתי, כלומר תלונה והחלטה בהליך משמעתי בפני קצין שיפוט
- אירועים שיש בהם עבירה פלילית
- עניין שכבר תלוי ועומד בפני גוף פניות אחר, למשל קצינת פניות הציבור
החוק מונה עוד מקרים, למשל פעולה שיפוטית של בית דין צבאי, עניין שתלוי ועומד בבית דין או שכבר הוכרע בו לגופו, והחלטה על הערכה, דירוג או מיון של מלש"ב, אלא אם הקבילה היא על פגם בהליך עצמו. אם קבילה מעוררת חשד לעבירה, הנציב רשאי להעביר אותה לפרקליט הצבאי הראשי. כשהנציב מחליט שלא לטפל בקבילה, הוא מודיע על כך לקובל בכתב ומנמק.
מועדים: עד מתי אפשר להגיש
זה החלק שהכי כדאי לא לפספס. לפי החוק, הקבילות הבאות לא יתבררו אלא אם הנציב מצא סיבה מיוחדת שמצדיקה זאת:
- קבילה שהוגשה אחרי שעברה שנה מיום המעשה, ואם נודע לכם עליו מאוחר יותר, שנה מהיום שבו נודע לכם
- קבילה שהוגשה אחרי שעברו 180 יום מהיום שבו החייל הנפגע סיים את השירות (באתר הנציבות זה מנוסח כ"חצי שנה")
- קבילה על החלטה שאפשר היה להגיש עליה השגה, ערר או ערעור לפי דין
המשמעות למשתחררים פשוטה: אם משהו מתקופת השירות עדיין מטריד אתכם, עדיף להגיש סמוך לשחרור ולא לחכות. נקודה נוספת מהחוק: הגשת קבילה לא מאריכה מועדים אחרים. אם יש לכם זכות ערעור או השגה עם מועד קבוע, הגישו אותה בזמן.
לפנות קודם למפקד או לגוף אחר?
אין חובה. בדברי ההסבר שבטופס הרשמי כתוב שאין צורך ליידע את המפקדים או לקבל את אישורם לפני ההגשה, ושם גם נכתב שמותר ואף רצוי להעלות בקשות ותלונות בפני המפקדים הישירים. בפועל, הרבה בעיות נפתרות מהר יותר בשיחה עם המפקד או עם גורמי הת"ש ביחידה. אם זה לא עזר, או שהבעיה היא דווקא עם המפקד, הנציב הוא הכתובת.
אם כבר פניתם לגוף פניות אחר באותו עניין והוא עדיין מטפל בו, הנציב לא יברר אותו במקביל. לשאלות כלליות על השירות ועל המילואים יש את מוקד השירות של צה"ל בטלפון 1111, כפי שמופיע בכל זכות. אם אתם כבר בדרך החוצה ומחפשים כיוון, אפשר להיעזר גם בהכוונה לחיילים משוחררים באתר.
איך מגישים קבילה
לפי האתר הרשמי, ההגשה נעשית בטופס מקוון באתר משרד הביטחון, בשני מסלולים: קבילה מקוונת רגילה, וקבילה מקוונת בעלת תוכן רפואי. לפי כל זכות, בקבילה רפואית צריך למלא ולצרף טופס ויתור על סודיות רפואית.
כמה כללים שכדאי להכיר:
- דרך האתר אפשר להגיש רק מידע בלתי מסווג (בלמ"ס). קבילה עם מידע מסווג ברמת מוגבל ומעלה מוגשת ידנית, בתיאום מראש עם מוקד הפניות.
- לפי החוק, קבילה מוגשת בכתב ישירות לנציב ונחתמת בידי הקובל. מציינים בה את שם החייל, המספר האישי, הדרגה ומספר הדואר הצבאי של היחידה. מי שכבר לא משרת, או בן משפחה שמגיש בשם החייל, מוסיף גם את שמו וכתובתו.
- חייל שמוחזק במתקן כליאה צבאי מגיש את הקבילה במעטפה סגורה למפקד המתקן, והמפקד מעביר אותה לנציב בלי לפתוח אותה.
למידע, הסברים ואישור שהקבילה התקבלה יש מוקד טלפוני: 03-6977374, בימים א' עד ה' בין 9:00 ל-17:00, כך לפי הטופס הרשמי ולפי כל זכות. כתובת דואר, פקס או דוא"ל להגשה לא מופיעים היום בדף הרשמי של הנציבות, ולכן לא נפרט אותם כאן. אם אתם צריכים דרך הגשה אחרת, בררו מול המוקד.
סודיות ומה קורה עם הפרטים שלכם
החוק מחייב את הנציב ואת כל מי שעובד איתו לשמור בסוד כל ידיעה שהגיעה אליהם בתפקידם, ולגלות אותה רק לצורך הטיפול בקבילה. חשוב להכיר גם את הצד השני: כדי לברר את הקבילה, הנציב מביא אותה לידיעת מי שעליו קובלים ולידיעת המפקד שלו, ונותן להם הזדמנות להשיב. כלומר, הקבילה לא אנונימית מול מי שהיא עוסקת בו. במקורות הרשמיים שבדקנו לא מצאנו פירוט של מנגנון מיוחד להגנה מפני התנכלות לקובל. אם אתם חוששים מתגובה, כתבו זאת במפורש בקבילה ושאלו את מוקד הפניות.
מה קורה אחרי ההגשה
לפי החוק, הנציב רשאי לברר את הקבילה בכל דרך שימצא לנכון, והוא לא כבול לכללי סדר הדין והראיות של בית משפט. בסוף הבירור יש כמה תוצאות אפשריות:
- הקבילה נמצאה מוצדקת: הנציב שולח הודעה מנומקת לקובל, למי שעליו קבלו, למפקד שלו ולקצין שהרמטכ"ל הסמיך לכך. הוא יכול להצביע על ליקוי ועל הדרך לתקן אותו, והקצין המוסמך צריך לדווח לנציב על הצעדים שננקטו תוך חודשיים לכל המאוחר.
- הקבילה לא נמצאה מוצדקת: נשלחת הודעה מנומקת לקובל ולגורמים המעורבים.
- הבירור הופסק: למשל כשהעניין תוקן בינתיים או כשהקובל ביטל את הקבילה. גם על כך מודיעים בכתב ומנמקים.
בחלק מהמקרים, כמו קבילה על מינוי לתפקיד, העלאה בדרגה או פיטורים מהשירות, החוק פוטר את הנציב מלפרט את ממצאיו ונימוקיו. עוד דבר שכדאי לדעת: החלטת הנציב לא יוצרת לכם זכות חדשה בבית משפט, אבל גם לא מונעת מכם להשתמש בזכויות אחרות שיש לכם.
רשימת בדיקה לקבילה טובה
- בדקו את המועד: האם עברה שנה מהאירוע, או 180 יום מהשחרור?
- ודאו שהעניין לא נמצא כבר בטיפול של גוף פניות אחר או בהליך משמעתי.
- הכינו פרטים מזהים: שם, מספר אישי, דרגה, יחידה ופרטי קשר.
- תארו מה קרה לפי סדר הזמנים: תאריכים, מקומות ומי היה מעורב. אם אינכם יודעים מי האחראי, תנו כל פרט שיעזור לזהות אותו.
- כתבו במשפט או שניים מה הפגיעה ומה אתם מבקשים שיקרה.
- ציינו אם כבר פניתם למפקד או לגורם אחר ומה ענו לכם.
- צרפו מסמכים תומכים, כמו מסמכים רפואיים או אישורים, ובנושא רפואי גם ויתור על סודיות רפואית.
- אל תכללו מידע מסווג בטופס המקוון.
- שמרו עותק, ואם לא קיבלתם אישור קבלה, התקשרו למוקד.
ואם אתם אחרי השחרור, כדאי להכיר גם את מה שמגיע לכם בשלב הבא. ריכזנו את זה במדריך לזכויות חיילים משוחררים.
שאלות נפוצות
האם צריך אישור מהמפקד כדי להגיש קבילה?
לא. לפי הטופס הרשמי אין חובה ליידע מפקדים או לקבל את אישורם. מותר ואף רצוי לפנות אליהם, אבל זו לא חובה.
השתחררתי לפני כמה חודשים. אפשר עדיין לקבול?
כן, על אירוע מתקופת השירות. לפי החוק, קבילה שמוגשת אחרי 180 יום מהשחרור תתברר רק אם הנציב מצא סיבה מיוחדת, ולכן כדאי להגיש מוקדם ככל האפשר.
ההורים שלי יכולים להגיש בשמי?
כן. הורה, בן או בת זוג, ובן, בת, אח או אחות שמלאו להם 16 רשאים להגיש בשם החייל. כדאי לתאם איתם את הפרטים כדי שהתיאור יהיה מדויק.
האם הקבילה אנונימית?
לא מול מי שעליו קובלים. הנציב מביא את הקבילה לידיעתו ולידיעת מפקדו כדי לשמוע את תגובתם. הנציבות עצמה מחויבת בחוק לשמור את המידע בסוד ולהשתמש בו רק לצורך הבירור.
אפשר לקבול על עונש שקיבלתי בדין משמעתי?
לא דרך הנציב. עניינים של דין משמעתי בפני קצין שיפוט אינם בסמכותו, וכדאי לברר את הדרכים האחרות שהחוק קובע לכך.